אחים מקאלדה - מידע לחקלאי , נזקי הדישון העודף

מידע לחקלאי

נזקי הדישון העודף

לדישון גידולים חקלאיים שלל השפעות על הסביבה אשר הופכות למזיקות במיוחד כאשר מדובר בדישון עודף. דשנים כימיים וזבל אורגני הם תשומות חקלאיות אשר מחירן בשוק נמוך. עובדה זו בשילוב עם רצונם של החקלאים להשיג תנובה מקסימאלית מכל דונם מביאים לשימוש מאסיבי בדשן ולדישון עודף במקרים רבים.

עודפי הדשנים אשר אינם נספגים בצמח נאגרים בקרקע וחלקם אף עשוי להידחק מטה עם כיוון חילחול המים ולהגיע למי התהום. מהירות החילחול וקצב זיהום מי התהום תלויים בסוג הקרקע, סוג הדשן וסוג המים (שפירים או קולחין) בהם נעשה שימוש אולם בכל מקרה יגיעו עודפי הדשנים בסופו של דבר אל מי התהום.

החנקה N3O היא התרכובת שמהירות הגעתה אל מי התהום היא הגבוהה ביותר ואחריה באים האשלגן K2O והזרחה P4O.

דישון עודף, בנוסף להיותו מזהם את מי התהום אף מזהם את התוצרת החקלאית עצמה בצורה דומה לחומרי ההדברה. השוק האירופי קבע תקנים לכמויות הניטראטים המותרות בתוצרת חקלאית ועל מדינות המעונינות לייצא את תוצרתן החקלאית לשוק האירופאי לעמוד בתקנים אלו.

הסיבות לדישון העודף הן על פי רוב מחירו הזול של הדשן המצטרף לחוסר יכולת של החקלאי לדאוג לפיזור אחיד של הדשן על פני שטח הגידול כולו בצירוף עם חוסר ידע לגבי כמויות הדשן הדרושות לצמח במהלך התפתחותו. בנוסף לכך סילוקה של פסולת חקלאית אל השדות באופן לא מושכל וללא שניתנה להם השהות לבצע פירוק ראשוני בסביבה מבוקרת עלול להביא לריכוז גבוה מאוד של חומרי דשן, חנקות וזרחנים בקרקע.

הפחתת השימוש בדשנים

מבדיקות שנעשו בישראל בשנים האחרונות עולה כי ריכוזי החנקות במרבית הבארות ובאקויפרים הגדולים הנה מעל הישראלי וכפולה מהתקן האירופאי. המשמעות היא שמריבת מי השתיה בישראל היו נפסלים לשתיה באירופה. בנוסף לכך נמצא כי מידי שנה עולה רוכוז החנקות במי הבארות בישראל בקצב ממוצע של 1 מג"ל לשנה.

המסקנה העולה מממצאים אלו היא כי קיים הכרח לצמצם את כמות הדשנים שבשימוש בעשרות אחוזים.

דישון גודולים במשתלות ובבתי צמיחה

במשתלות ובבתי צמיחה נעשה שימוש נמרץ בדשנים על מנת לקצר את זמני הגידול של המוצרים השונים ולהגביר את יעילות המשתלה. השימוש בדשנים הוא כה אינטנסיבי עד כי קיימת המלחה של מצע הגידול ונדרשת שטיפה של מצע הגידול אחת למספר חודשים.

כ 30% ממי ההשקיה בחממות גידול הופכים באופן טבעי למי נגר ומחלחלים לקרקע. בחישוב גס עולה כי מידי שנה מתנקזים לקרקע בין 1000 ל 18000 טונות של דשנים(!) מבתי גידול ומשתלות.

דרכים למאבק בזיהום המים

חינוך וסהברה לחקלאים במטרה לצמצם את השימוש בדשנים ולהפוך את השימוש בדשנים לנכון ויעיל יותר.

עידוד של מיחזור הדשנים ע"י סיוע לחקלאים אשר יתקינו מערכות אלו.

מתן סיוע חקלאי יאושר רק לחקלאים אשר עמדו בתנאי מיחזור המים והדשנים הנדרשים.

עידוד השימוש בדשנים מתקדמים, איטיי פירוק הזמינים לצמח לאורך תקופה ארוכה.

ייקור הדשנים ע"י מיסים והיטלים.

הגבלת השימוש בסוגי דשנים באיזורים רגישים ואיסור השקיה במי קולחין.


האתר והבעלים שלו לא יהיו אחראים בגין כל נזק, ישיר או עקיף, שייגרם למשתמש ו/או לכל צד שלישי בגין השימוש בו
אחים מקאלדה בע"מ